מונופול היה אחד מהמשחקים שהכי אהבתי כשהייתי ילדה. אפילו שמרתי את העותק הותיק שלי.
מונופול הוא משחק לוח משפחתי אהוב שנחשב לקלאסיקה. תכניו מבוססים על עולם העסקים, ומטרתו היא השגת שליטה (מונופול) על שטחי לוח המשחק דרך קנייה ומכירה של נכסי נדל"ן.
לפי ויקיפדיה, משחק המונופול יצא לאור לראשונה ע"י חברת 'הסברו' בשמם של האחים פרקר, בשנת 1935. הצלחת המשחק הייתה גורפת והוא זכה לגרסאות שונות בעולם בעשרות שפות. בישראל נציגת המונופול הנה חברת 'קודקוד', שמציעה מהדורות מגוונות של משחקי מונופול בעברית.
מאז ילדותי מים רבים זרמו וכיום המונופול הקלאסי מחליף פנים לעיתים מזומנות. אפשר למצוא על מדפי החנויות שפע של וראציות מונופול שונות: מונופול לילדי הגן (את ה'מונופול הצעיר' – ניסינו ואהבנו) מונופול קלאסי, מונופול אלקטרוני, מונופול לנסיעות, ועוד הרבה.
הילד שלי וחבריו מאד אוהבים לשחק מונופול. אצלנו במשפחה, בבתי הסבים משני הצדדים מחכה קופסת מונופול בגרסה הקלאסית, שנפתחת כשהנכדים מגיעים, וסבא והנכדים שוקעים אל תוך משחק מונופול מתמשך ואינסופי.
כתבתי סבא – ולא סבתא ולא אמא ולא אבא – כי לנו, להבדיל מסבא וסבא, אין סבלנות למשחק שמתמשך על פני שעות. ואם בוחרים לשחק מונופול קלאסי לפי החוקים, משחק אחד יכול לקחת כמה שעות טובות של קנייה ומכירה.
משחק המונופול ידוע בקרב חלק מההורים כמשחק שאינו נגמר. אני מכירה כמה וכמה אמהות שעצם המחשבה על משחק מונופול עם הילדים מעייפת אותן מראש. אבל, גם בתחום הזה יש הפתעות.
מסתבר שיש גרסת מונופול כייפית שבה לכל סיבוב משחק יש גם סוף… אחרי כעשרים שלושים דקות לערך נגמר הסיבוב.
הוא נקרא 'מונופול סובב עולם', וזו המהדורה החדשה של מונופול שיצאה לאור בישראל.
העולם הצביע, כך כתוב על הקופסא. העולם הצביע עבור ערי התיירות מרחבי העולם שיופיעו על לוח המונופול. תל אביב שלנו מופיעה שם ביחד עם לונדון וסידני ואמסטרדם ועוד 18 ערי תיירות עולמיות אחרות.
מהדורת 'מונופול סובב עולם' מציעה תפיסה אחרת של משחק המונופול הקלאסי. המשחק דומה למונופול הרגיל, אבל מציע תוספת של משחקיות שונה ומרעננת.
על לוח המשחק מופיעות הערים שנבחרו בהצבעה, וליד כל עיר נמצאת חותמת של דרכון, ומחירו.
איך משחקים: מטילים קוביות ומתקדמים על לוח המשחק. המְשחק מגיע ליעד ומחליט אם לרכוש או לא. אם הוא "קונה", הוא מקבל עיגול פלסטיק צבעוני שמייצג חותמת דרכון.
'חותמות דרכון' אלו מצטברות ונאספות אל תוך 'דרכון' אישי. מי שממלא ראשון את דרכונו בחותמות מנצח.
בנוסף, קיימים במשחק אלמנטים מהמונופול הקלאסי: 'דרך צלחה' המיתולוגית נמצאת, כרטיסי מזל, קנסות, ומיני תוספות משחקיות קטנות ומהנות.
בשונה מהמנופול הקלאסי שמתמקד בקנייה ומכירה, ברמת המשחקיות משולבים כאן שני מעגלים: קנייה וסחר כמו במונופול קלאסי, במקביל לצבירת חותמות שהיא זו שמכתיבה את הנצחון במשחק.
מהבחינה המשחקית, המשחק כייפי, קל להבנה ולמשחק, קולח, זורם, מאתגר למדי, מהיר ויכול להסתיים לפעמים בעשרים דקות (תלוי בהתרחשויות שבמהלכו). נהנינו לשחק בו, כי המשחקיות שלו טובה.
מבחינת הסיפור שהוא מספר, לטעמי הקצוות לא קשורים מספיק טוב. חסר במשחק טקסט שישלים פערים וחבל כי המשחק בכלליותו ממש נחמד.
מונופול הוא משחק בינלאומי, הגרסא הישראלית מתורגמת. להערכתי, התרגום לעברית של ההוראות לא מוקפד מה שמסביר את הפערים בטקסט. זו השערה משום שלא הצלחתי למצוא את ההוראות באנגלית כך שלא השוויתי בין הנוסחים.
למשל, בהוראות כתוב ש"קונים חותמות שיאפשרו לכם כניסה למקומות שאליהם הגעתם ומכניסים אותם לדרכונים שלכם". חותמת היא נקבה ו"מכניסים אותן" ולא אותם. המשפט הבא שמופיע מייד בהמשך הוא "שחקן אחר הגיע לאתר שלך? עליו לשלם לך דמי שכירות עבור שהייה באתר." אבל נכתב קודם לכן שאנחנו קונים חותמות ולא קונים אתרים. אז מה קונים? אתרים או חותמות? זה פער בסיפור.
על מסרים חברתיים ומשחקי ילדים: משחקי ילדים משקפים תרבות וערכים חברתיים. יש בהם כוח להשפעה חברתית כי מבטאים מסרים סמויים שעוברים חזק אל הנשמות הצמאות של הילדים.
דוגמא למסרים שמועברים דרך משחקים אפשר לראות בתכני כרטיסי ההפתעה במונופול.
אלו כרטיסי הפתעה למינהם ממונופול שיצא לאור בשנת 1970. דרכם אפשר ללמוד על ערכים שאפיינו את התקופה:
- מי שהוא נהג זהיר יקבל פרס.
- מי שמצליח לזכות בפרס ישראל לספרות (!) יקבל פרס
- ואפילו קיים שם פרס על ילודה.
- המשרת במילואים יקבל פרס.
- זה ששיתרום למד"א יקבל פרס.
- וגם מדיניות 'מדינת הרווחה' מוזכרת: מובן מאליו שההשחקן משלם ביטוח לאומי ויקבל קיצבת זקנה בבוא יומו.
ניכר כאן ביטוי של שייכות ותרומה הדדית לקבוצה ולקהילה. מי שתורם את חלקו לרווחת הקבוצה (מילואים, מד"א, ביטוח לאומי, הגברת הילודה) – יתוגמל בעין יפה. והתגמול לא יבוא על חשבון האחרים.
אלו הם כרטיסי הפתעה של מונופול גרסת 2016:
אפשר לראות כאן ביטוי ל:
- האדרת פרסום עצמי ומתן חשיבות למראה חיצוני "תמונת הסלפי שלך עלתה לרשת." המסר שעובר: פרסום של הפנים שלי ברשת הוא הישג.
- קידום העצמי על חשבון הזולת: יפה הצלחת לפרסם תמונת סלפי. הגמול שלך יבוא, אבל על חשבון האחר – תקח משחקן אחר את החותמת שהשיג. -"בחר שחקן וקח את החותמת האחרונה שלו".
- התייחסות לחומרנות כשאיפה: "צא לטיול במכונית פאר". "מי קנה את המזכרת היפה ביותר?" "זכית במיטת השיזוף האחרונה בבריכה". (תהייה שלי: מיטת שיזוף? מה לילדים שמשחקים במונופול ולשאיפה למיטת שיזוף).
(בנוסף לכרטיסים האלו קיימים במשחק כרטיסים נייטרלים חביבים תואמי תוכן)
בקיצור,
מונופול סובב עולם הינו משחק מונופול שבנוסף לסחר הקלאסי המאפיין מונופול משלב אלמנט משחקי מרענן של איסוף חותמות שמוביל לנצחון או להפסד. מבוסס על מזל וגם על תכנון.
יתרונות:
- כייף לשחק בו
- חוקי המשחק קלים להבנה
- משחק שהורים וילדים יכולים ליהנות בו ביחד
- משחק מהיר! נקודת זכות חשובה – בניגוד למונופול הקלאסי שנמשך שעות, סיבוב משחק במונופול הזה נמשך כ 20-30 דקות.
- רמת משחקיות ורמת איכות גימור גבוהות.
חסרונות:
- 'סיפור המסגרת' לא תפור עד הסוף. מבחינה מעשית חוקי המשחק ברורים. מבחינת התוכן, לא ברור מה קונים ומה בדיוק עושים ולמה. גם סגנון הכתיבה לא תמיד מובן. נראה כאילו חסר טקסט ושיש פערים בתכני ההוראות ובתכני הכרטיסים.
- חלק מהכרטיסים עשויים להתפרש כמבטאים מסרים של ניכור חברתי, וחבל שכך כי גם ככה אנחנו (כחברה) בכיוון.
ולסיכום: משחק מוצלח מבחינה משחקית. מבחינה תוכנית-ערכית – כולל מעט מסרים שמעודדים ניכור. ועם זאת, הילדים אצלנו נהנים לשחק בו וגם אנחנו המבוגרים.
איפה קונים: את המונופול במהדורת 'מסע עולמי' אפשר למצוא ברוב חנויות המשחקים ברחבי הארץ, ובחנויות האונליין.
תודה רבה על הסיקור המפורט!! נהניתי מאד מהכתיבה והבהירות!
כמובן שהחלטתי לא לקנות – כרטיסי ההפתעה לא מוצאים חן בעיני בכלל ואני שמחה שגיליתי אותם עכשיו ולא לאחר הקנייה.
עדין מתלבטת באיזה סוג של מונופול לבחור: מונופול אלקטרוני, מונופול בגרסת רמאים, מונופול פלאי עולם, מונופול לוזרים או בכלל מונופול קלאסי – כולם של קודקוד.
ואולי מספיק את "כסף גדול" המיתולוגי.
אשמח אם תוכלי לבצע סקירות נוספות.
אהבתיאהבתי