כל הזמן שואלים אותי איך אני מסתדרת עם כמויות הצעצועים והמשחקים שנדמה לכולם שיש לנו בבית. ורוצה לספר לכם ש… זהו, שאין. כבר אין לנו כמויות של צעצועים ומשחקים בבית.
היו היו ואינם עוד בביתנו.
אכן, פעם באמת היו… היו משום שאחרי שנולדו הילדים הרגשתי שקיבלתי לגיטימציה להתנסות בכל צעצוע ומשחק שבו חשקה נפשי. חוויתי תקופות פרועות של רכישת צעצועים לא מבוקרת, אבל המחירים הגבוהים והלא פרופורציונלים של המשחקים ביחד עם התובנה שעם רובם אין באמת מה לעשות בשלב מסויים, הביאו אותי למקום שבו אנחנו כיום: יש בבית צעצועים ומשחקים, בטח, אבל רק את אלו שטובים לנו כרגע. אני לא רואה טעם להחזיק בבית משחקים שאף אחד לא משחק בהם אלא אם נוכחותם משמחת מישהו מבני הבית.
נכון זה נורא קשה אבל לדעתי ממש הכרחי לעשות סדר בערמות הצעצועים והמשחקים.
צעצועים ממויינים ומסודרים. קל לחפש קל למצוא ומפתה לקחת ולשחק.
מהו סדר בעיני: מיון של כל הצעצועים והמשחקים, קבלת החלטה אילו צעצועים משאירים בבית ואלו מוציאים החוצה מהבית, וסידור מחדש של הצעצועים שהחלטנו שנשארים בבית.
למה צריך את זה?
- כי צעצועים ומשחקים תופסים המוון מקום.
- כי לרוב הם בבאלגן ולכן גם אף אחד לא נמשך לשחק בהם. מבאס רק להסתכל עליהם.
- כי כדי שיהיה אפשר לשחק בהם צריך שכל החלקים שלהם ימצאו וכדי שזה יקרה צריך לסדר אותם כל הזמן (!).
- כי כשיש יותר מידי אז לא רואים כלום וחכמים כבר אמרו, הרבה זה מעט.
- כי בטוח שיש בינהם משחקים שלא מעניינים אף אחד מבני הבית, אז למה להחזיק אותם?
- כי עומס של חפצים שאין בהם צורך מכביד ומעיק
- כי מאד כייף להיות בשליטה ולדעת מה יש לך כך שבזמן המתאים תוכל לשלוף את המשחק המדוייק שישמח את כולם. ואת זה אי אפשר לעשות כשיש המון ממשהו, ועוד בבאלגן.
- כי נחמד ונעים להעביר לילדים אחרים משחקים וצעצועים שלנו כבר אין צורך בהם.
אבל שימו לב. סדר משמעו קודם כל לקחת החלטה שעושים את זה (כלומר צוללים לתוך הבלאגן). כי לסדר צעצועים ומשחקים זה תהליך מעייף שלוקח זמן והחלק הקשה הוא להפטר מדברים. כדי להצליח להפטר מצעצועים ומשחקים שכבר לא מתאימים צריך רצון נחוש והחלטה מראש שזה מה שיש לעשות.
איך עושים סדר בצעצועים ובמשחקים?
קודם מחליטים ממה מתחילים. מערימות הצעצועים שבסלסלות? מהספרים? ממשחקי הקופסא? מחומרי היצירה?
אני לרוב מתחילה מהמקום שבו יש הכי פחות התלבטויות: מערמות הצעצועים. תמצאו שהרבה מהם כבר שבורים/מפורקים ובלתי שמישים מה שיקל על הבחירה להפטר מהם.
ביי ביי. לפח.
איך יודעים את מה לזרוק ואת מה להשאיר?
הכלל הוא פשוט: לגבי כל משחק שואלים עצמנו האם הוא בשימוש. אם כן, משאירים. אם לא, שואלים האם הוא אהוב או בעל משמעות כלשהיא למישהוא מבני הבית. אם כן, משאירים. אם לא, או שנפטרים מייד, או שמתלבטים.
מתלבטים: מחזיקים ביד את המשחק שלגביו מתלבטים, ומסתכלים עליו בתשומת לב. שואלים את עצמנו: האם הוא בשימוש מידי פעם? מי משחק בו ועם מי? מתי? האם הוא חשוב למישהו? האם כדאי לשמור אותו למרות שלא כ"כ משחקים בו? אם כן, אז למה?. שואלים עצמנו גם האם יש סיכוי אמיתי, ריאלי, שמישהוא מבני הבית ישחק בו? האם יש סיכוי שאותו בן בית גם יהנה ממנו? לאורך זמן? אם התשובות מתכנסות ל'כן', אפשר להשאיר. אם התשובות מתכנסות ל'לא', אפשר להפטר.
וגם, לפעמים יש משחקים שאנחנו אוהבים ושהם יפים ו/או מיוחדים בעינינו, ואנחנו רוצים שיהיו בסביבה שלנו, למרות שאף אחד לא משחק בהם. משחקים שהנוכחות שלהם בחיינו משום מה עושה לנו (או לבני ביתנו) טוב. משחקים כאלו, שיש להם משמעות רגשית (מפוענחת או לא), כדאי להשאיר.
מתחילים לסדר:
ממיינים את כל הצעצועים כולם לשלוש ערמות:
- הצעצועים שנשארים בבית
- הצעצועים שהולכים לפח הזבל
- צעצועים שיוצאים מהבית (למסירה או למכירה)
- את ערימת הצעצועים שנשארים בבית מסדרים מחדש ברווחה במקום שהתפנה.
- את שקיות הזבל שמילאנו זורקים בהקדם האפשרי ולא מסתכלים מה יש בתוכן. סומכים על עצמנו שמה שזרקנו באמת צריך ללכת לפח.
- את ערימת הצעצועים שמיועדים למסירה או מכירה מכניסים בצורה מסודרת לתוך שקיות שעליהן שמות הנמענים ומניחים בצד. מוסרים בהקדם האפשרי! ולא מסתכלים בהן שוב. משתדלים מאד שלא יהיו חרטות.
דגשים חשובים
- כדי שלא לבזבז אנרגיה מיותרת מתארגנים מראש עם שקיות זבל גדולות שלתוכן זורקים מייד ובצורה אוטומטית את כל מה ששבור מפורק ללא תקנה מלוכלך ובלתי שמיש. אם נתקלתם בצעצוע שנראה לכם שכדאי לתקן, תעצרו לרגע ותשאלו את עצמכם במלוא הכנות האם באמת תקדישו זמן לתיקון הצעצוע הנ"ל, ואם כן, מתי תעשו זאת.
- חשוב מאד לשתף את הילדים בתהליך, אבל רצוי בשלב הסופי שלו. ממליצה לספר לילד שאנחנו עושים סדר ושנוציא מהבית חלק ממשחקיו, ומציעה להציג בפני הילד את הצעצועים שנראה לנו שאולי יהיה לו קשה להפרד מהם. לרוב הילדים קשה להפרד מחפציהם גם אם הם שבורים ומפורקים ולכן כדאי להציע לילד שמתקשה לוותר על צעצועיו לבחור צעצוע אחד מתוך השקית, ושאותו נשמור. בדר"כ זה מספק את הילד ואם לא אפשר להציע להשאיר עוד אחד שניים שלושה, לפי בחירתו, עד שהוא שלם עם העניין.
- אחרי שמסיימים עם הצעצועים, ממשיכים הלאה. למשחקי הקופסא, לספרי הילדים, לחומרי היצירה…
ואחרי שמצליחים להשתלט על הבאלגן ולייצר סביבת משחק מזמינה ומסודרת, מכינים כוס קפה ומתיישבים בנחת. סוקרים את החלל המסודר והנקי שפתאום נפתח בבית, ומרגישים טוב.
קוביות ברשת המלצות על משחקי ילדים עם ערך מוסף 